והוא משוטט שם, בין זו הבוגדת בבעלה ומדברת על שמירת המשפחה בכדי שלא להתמודד עם שאלות של אמת על איך מזמן גוועה משפחתה והיא כולה מעטה דקיק של מילים מילים, נבובות נבובים, לבין זה המספר סיפורים ידועים לכל רחם חבוט וצמא ובסביבת כל הקוסמים ומספרי הסיפורים ומחבטי החיבוטים והחבטות. וכל כולו חילול חלולות.
ולאחר זמן מה הוא מגיע לעבודה, לובש על עצמו את החלוק הלבן ומחל להדהות בצבעי תכריך את סביבתו החולה. לבן, חלוקו לבן לגמרי, והצבעים היחידים הם אלו הוורודים והכחולים של הכדורים אותם הוא רושם לחוליו הכפותים.
ובעת הליכתו במסדרון המחלקה, מסביר הסברים שאינו מאמין בהם ולו כמלוא הנימה, יודע, כי העבודה אולי משחררת, אך האמת כובלת, ואת השלט הזה, מברזל יצוק של תעשיית אמת, לא יגנבו מתודעתו לעולם. האמת כובלת ואך מילות הסרק של האנשים היודעים הן אלו המסוגלות לקנות לו, ולהם, את מידת השקט הזמני והמאיים, עד שיבינו הם כי הוא, הבא מקרב מילים מילים של אנשים חופשיים כפותי בעתה, הינו רק הרופא המשוגע מבית החולים לחולי נפש בריאים לחלוטין.
---
יוסריאן חי!
השבמחקדווקא משום כך ועל פי כן
השבמחק