היו לי פעם מילים למכביר
עורגות לאתנן כזונות
הובא עירומן אז לשוק
והוצגו כפשק אל פני ההמון
ולאחר
נגנזו, הוצנעו, ממתינות
לבואה של אחת
אחת תהא, היא
הדבר היחיד הנכון
זיכרו, כי לו אך נותרתם עם מילותיי אלו ולו לדקות ספורות, או אז ידעתי כי כל זכויותיי נשמרות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה