ואת כבר צועדת אלי
בעיניי רואה, בעיניי
ואני כפסע מעברך
בנעליי הולך, בנעליי
סביב מרקדים הכשלים
מרוכז בדבר הנכון
ריצוד קירות של שדים
כמפשק של אויר מול אסון
עיניי נעוצות במרווח
בטחב מרצפת של עיר הלומה
ואלי את קרבה זה זמנים
מקרעי אכזבה המומה
ומרחק או רב או אך קט
צללים חפויים על מדרכת
מכניסה לכניסה ומקלט
כל אוושה או חיוך, ונדרכת
ומטרים לא רבים, אלוהיי
הפרידו בינה לאנחנו
צללים רחשו עד בלי די
יונף המכשול, וניצחנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה