אז אמרו, אז מה?
זיכרו, כי לו אך נותרתם עם מילותיי אלו ולו לדקות ספורות, או אז ידעתי כי כל זכויותיי נשמרות
יום שישי, 17 בספטמבר 2010
שניים חתולים
שניים חתולים למודים
סמורים כהגיע הקץ
איה ניע קל, איהו
ויורידם, את שניהם
מן העץ
---
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
פרטים עלי
יובל פ.
הצג את הפרופיל המלא שלי
אז ככה:
לא מבטיח להיות סטנדרטי
יש לי פטור מפוליטקלי קורקט, באמת
כותב גם בקפה דה מרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=58263
הילד מבגדי המלך החדשים. כך העירום הופך יותר נוח.
חפש בבלוג זה, אולי תמצא
קוראים
ארכיון הבלוג
◄
2012
(2)
◄
יולי
(1)
◄
אפריל
(1)
◄
2011
(22)
◄
אפריל
(2)
◄
מרץ
(6)
◄
פברואר
(12)
◄
ינואר
(2)
▼
2010
(167)
◄
דצמבר
(2)
◄
נובמבר
(4)
◄
אוקטובר
(3)
▼
ספטמבר
(6)
סוף פיסוק
קופיפ אחרון
שניים חתולים
יש אנשים חיים
אש אחד, ממש מת
כעת ממש, פשוטת ידיים
◄
אוגוסט
(11)
◄
יולי
(13)
◄
יוני
(12)
◄
מאי
(14)
◄
אפריל
(21)
◄
מרץ
(26)
◄
פברואר
(35)
◄
ינואר
(20)
◄
2009
(2)
◄
דצמבר
(2)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה