שבי
ובואי נכרות קרחת יער של הסכם
חוזה וברית
של המוני יצר וחשקים נקיים
כזו, עתיקה, את יודעת,
ממש, בין הבתרים
הנה הוא, בכתוב
הסכם, ובואי ייאמר
שאת ואני ושנינו זה הכל
אחוזים כאחד, ללא זמן
זה, המגרגר גרגיריו
אחד לאחד, כשעון חול
אז,
בואי נכרות לנו ברית
ללא מיאוץ של דקות
לתשוקת הבשר שנועד
את ואני ואין כלום ואין רווח
שיח אברות,
לחודש אחד
חוזה של חזון החוזה
בין שנינו, עד הגיעו של האות
נשיאים מרחפים אך אין עב
כזה מין הסכם, לאחריו
החליט אלוהים, לעד
או יכאב
וכך, בדיוק
באו הצדדים על החתום
בחתימת ידם מלטפת
ובאנו שנינו זה בזה, גם
להלן טביעת בריתנו,
כמעטפת
---
8.3.2010, 10:25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה