אוחז בתלתלי מלאכייך

אוחז בשערות ראשך,
כעת,
אצבעותיי סבוכות בתלתלייך.
והנה מעגלייך נפתחים לפתע,
ופוערים נהרת צפונותייך

אז,
אני מאגד קווצה למנוף,
מניף ודואה,
מאלם אל האור
נאחז, הנה, בתחתית חלצייך
על היצר, היצירה ועלייך אשמור

כי אי מעל המוני נשיאים,
כרובים, כהנים
כל כולם למרגלותייך.
מתאספים להם, והם כולם,
ממתינים לי שאוחז, לבטח, בשיער ראשך,
עד תתמזגי עם צבאות מלאכייך