אז אמרו, אז מה?
זיכרו, כי לו אך נותרתם עם מילותיי אלו ולו לדקות ספורות, או אז ידעתי כי כל זכויותיי נשמרות
יום שלישי, 16 במרץ 2010
סגרי את הרגליים
סגרי,
סגרי את הרגליים עכשיו
תנעלי את הכוס
הוא הרי שלי, עוד מעט
והרגליים ייפתחו מעצמן, כפרח
כאשר ליבך ידפוק שפגט
---
(C)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
רשומה חדשה יותר
רשומה ישנה יותר
דף הבית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
פרטים עלי
יובל פ.
הצג את הפרופיל המלא שלי
אז ככה:
לא מבטיח להיות סטנדרטי
יש לי פטור מפוליטקלי קורקט, באמת
כותב גם בקפה דה מרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=58263
הילד מבגדי המלך החדשים. כך העירום הופך יותר נוח.
חפש בבלוג זה, אולי תמצא
קוראים
ארכיון הבלוג
◄
2012
(2)
◄
יולי
(1)
◄
אפריל
(1)
◄
2011
(22)
◄
אפריל
(2)
◄
מרץ
(6)
◄
פברואר
(12)
◄
ינואר
(2)
▼
2010
(167)
◄
דצמבר
(2)
◄
נובמבר
(4)
◄
אוקטובר
(3)
◄
ספטמבר
(6)
◄
אוגוסט
(11)
◄
יולי
(13)
◄
יוני
(12)
◄
מאי
(14)
◄
אפריל
(21)
▼
מרץ
(26)
חורט עלייך בטוש
בל יומת
אוחז בתלתלי מלאכייך
דייט עולה בעשן
לקחתיך אל המדבר
הישר מן הפינה
בעמדה על הסף
ריי, מאחוריך
סימפל פיפל
לכו תזדיינו
סוזן
אוחז לה את הראש
מערבבים
עם כל הביצים
בית קברות ליתומים
סוג של דייט
סגרי את הרגליים
את היא, אני הוא
שנינו אומרים אני כאן
ראי, איך רוחבך הופך לגובה
ובאו הצדדים זה בזה
תזכרי, כשאת באה אלי
קצת לילה עכשיו
איזה תותח אתה
צבי אומר שגשמים כאלו מזיקים לחקלאות
תרים הרים
◄
פברואר
(35)
◄
ינואר
(20)
◄
2009
(2)
◄
דצמבר
(2)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה