היא פרצה בסערה מבלי שהתכוננתי
שלחה חיוכה כגשש
ואחר, יצטרף שיערה, כחלוץ
לאחריהם הגיעו שדיה, ממש
היא אוהבת אותי נטוי על הבר, מעשן
היא מתעבת ריחה של סיגריה
אוהבת אותם עצומים כיצירה
ואני הנני, אולי אך עצמותיה
ועל אף ולמרות מצאתי אותנו
ידיי אלו שלי מעדנות בין רגליה
פתאום חבויה כל כולה בינותיי
ואצבעי מרפרפת את מתאר פטמותיה
ועדנה משותפת של אין קץ ההווה
עת בקע האפרוח, ניטחים לרצפה
פירורי הקליפה, נרקם שם האומץ
נפרד לו, מבכי אזיקי הביצה
---
(C)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה