כעת
עומד אני מעל קבר בתי החיה ומולידי המת
ונאשם קבל מלהגי הטירוף
על כי במו ידיי רצחתיה
הם לא יניחו, עד כי גווי
ינוח לו שם, מובס ושפופ
ולא עוד אסכים להפשיל אדרתי
ולא עוד ינוח לו הצדק בסדום
כי כעת הוכרזה מלחמת קיום
זה הם והרקב, שחיתות עמורה
ודמי עודנו סמוק ואדום
עד כה חמלתי בעת כמור רחמיי
על אסופות זבלי פשע, היותכם אבק האדם
שאנסו ורצחו ושיקרו עד מתום
ורוחצים אתם כקאפו, בנקיון כפיכם
לבושים בביזוי, כאותו מלך עירום
אך אלוהים ממעל, אל רחום ויודע
שעונו של הטבע ותכלית היקום
הזחיל לו סרטן בבטנו של אחד
ללמד כי הצדק מואר מן השחור
להפככם לנכים, תחתיי הוא ייקום
שנים חוגגים הם, עם פאות צדיקים
אך מלאכי השרת, מיומנות ידיהם
מרחיקים כל מוכיח, מעשה טיראנים
יהפכו ימי רומי ועולז וגופה חרוכה
לעליבות מכמירה,
של חשבון
אחרית הימים
