יש אנשים חיים

תמותי עלי
אמות עלייך
נמות עלינו
עת את תתאבדי אל צוקיי
ואני אל בין ירכייך

ולאחר,
נפרוס את השמיכה המשובצת
נאכל עם הידיים
ונשתה עם הכפות
נעשה הכל בסדר, אך הפוך
הדר או דלות מכוונת
והיה לנו שם,
כשולחן הערוך

אל מול נשפי ברק מלכים
ורעמים של היכלי מחלצות
הנה, ראי הכיצד
בפינת מדבר חרובה
בנינו לנו, מחול,
ארמונות

ועת שני מחוגים בחיזור מטורף
ואין שם אחדות
אז בואי נמות עלינו
כשהזמן מתעייף כיודע
כי אין,
אין בלתנו

איך בעדינות קוף מחט
אני פורם את תפרייך
הנה הוא בידי, קצה החוט
שהרי רק החיים באמת
יודעים
בתמים
למות