את, האם את שומעת?
קרבי לרגע, הנה מרום כסאך
על יד ידיי ממש, שבי
ובואי נמתין מעט
כדי חמישה סנטימטרים
געי בך כעת, לא עדיין בי
עכשיו זה אני השומע,
ואני וכולי, קשובים
ואלו השתיים שלי כרויות
ואין כלום בלתינו כאן בפינה
לא רעש העיר
לא בורות מדמנה
הנה, קשוב עד כלות
אז בואי וספרי לי
איך זה,
איך זה את ולחיות
ותני לי את כל התמונות
אלו מגגות רעפים
וההן של חדרים פשוטים
וגם עונג הברזים הדולפים
הבי לי את כל האלו
שיידמו בעיניי מפיך
כסודם של ארמונות מלכים
ולאחר, קרבי בלאט
כולך, כך עיניי, מעדנות
ידך בידי, ואין סביבנו איש
כהיה כל גופי בתוכך
ואספר לך איך זה לרצות
ומה דינו של הבית
אל מול אלו החוצות
תל אביב כעת, תפאורה מסביב
לא, אין תפארת של דמות
הדהודי מילים דהויות
מציירים לנו גבול
בינינו
לבין עיניהם הכבויות
ראי,
הרי כל שיש הינו האופק ההוא
לעברו, סירת דו משוטים
כי כל שצריך, הוא
אך שניים, רק
את, ואני, כחותרים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה