גברים, כמה מפתיע, הם גברים. ואנחנו אוהבים בדיוק כמו נשים. באים לקחת ולתת, באים להישאר, לעשות קופה משותפת מכל שיש וכל שיווצר ויהיה. היא תעשה את המקום, אני אשמור שיהיה לעד. כי מאחד ואחת יוצא שלוש. בדיוק כמו בריצ' רצ'.
וכשהיא שואלת, אני עונה לה:
"בסיגריה שאחרי, לאחר שהעננים ירדו,
והעולם התחבר לברגים שלו חזרה,
והשמש החלה לנוע סביבנו כהרגלה,
כשאומר לך שאני אוהב אותה,
אני יודע לבטח,
כי משם אני לא רוצה לזוז,
וכי, רצוי שגם את תתחילי להתרגל למסלול הזה של הכוכבים,
משום שמעתה, אני אהיה מארס ואת ונוס.
וכך זה הולך להישאר,
אפילו עד שהשמש תכבה ותשכיב אותנו לישון שוב,
עד הבוקר הבא.
ככה זה כשאני אוהב אותך.
הדבר הכי יציב הזה של כוח המשיכה והקביעות הברורה של המסלול
ניוטון לא טעה בכל מה שאמר
"יש לך תפוח?"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה