מוצצת

בואי רגע, התקרבי.

חייב לדבר איתך עוד לפני שהקיץ הזה עובר לו, ואת מתחילה לנדוד לעיסוקייך במקומות חמים אחרים.

כל שנה אנחנו חגים את אותו המעגל, חתול ועכבר של ריקוד שגור. אני כאן ואת מגיעה אלי. את בלתי נראית ומרחפת סביבי מדי החלטתך. לעתים מביאה עמך חברה, או קרובת משפחה מדרגה זו אחרת. ותמיד יסתיים המפגש שלנו במציצה.
ואכן, לא תמיד את היחידה שנהנית מהעניין.

כי את רק מוצצת. ותו לא.

לא שיש לי משהו נגד זה, נהפוך הוא, אני אפילו אוהב, אבל למה, בשם אלוהים, זה חייב להסתיים בגירוד, למה?

כי ככה זה קיץ חם.

כי ככה זה עם יתושות.