הזה של אבא והזה של אמא

הו, אבא אצל השכנה
שעות שלמות הוא לא בבית
ואמא פתאום כה שמנה
עוד קצת, היא אומרת
ואז אבאמא מביאים לי מתנה

לילה אחד התעוררתי
רגיל לשקט וצרצרים
אך הפעם היה זה משהו חדש
לבסוף הבנתי
זה אבא ואמא גונחים

ומרוב ידיעה ומבוכה
עצמתי חזק את העיניים
כולם חושבים שאני קטן
ואני כבר בן שש וכמה ימים
וידעתי פשר הקולות שעלו שם

הפיפי הגדול של אבא
והדבר היפה הזה, שיש לאמי
היו אז בלילה קצת לבד, כל אחד
ולכן נפגשו להם, אחד בשני
בערך שעה של קולות. זה עבד!

ואני גדול וחכם ויודע
שאבא השאיר לה לאמא
המון אבאים קטנטנים
ואפילו עכשיו, כשאני מספר
הם שוחים בתוך אמא, שוחים

וכשאני אהיה לי בגן היום
כששון יציק שוב לשנונית
והיא תשב לידי, כמו גיבור, אל חשש!
האבאים יפגשו משהו אצל אמא
והופ, יש לי אח מעצבן, וחדש

אבל, לא הוגן, לא הוגן
כי כששנונית עושה לי נעימים
ואני חושב, בעצם בטוח, שיש לה
את הדבר היפה ההוא שעושה נעים
בדיוק, אבל בדיוק, כמו לאמא

אז, למה רק לאבא מגיע
לפגוש בלילה את אמא
ולמה הזה של אמי פוגש את הזה של אבי
ואני ישן לי לבד במיטה
ושנונית עם הזה שלה, לא איתי

כי אם תמיד הנעים, זה אח קטן וצורח
ואני הגדול, האחראי, אבל עוד ילד
צריך כל הזמן כל הזמן לוותר
אז אני מעדיף את הזה של שנונית
כי אנחנו גדולים ויודעים להיזהר

רוצה שהזה שלי ייפגש
עם זו של שנונית מהגן
לא רוצה מתנות שבוכות
לא רוצה לא רוצה כזו מתנה
אני רוצה את שנונית עכשיו, להנות

אז:
שאבא ימשיך להמשיך עם השכנה
ואמא תהיה שוב כוסית
וכבר לא שמנה

משום שאני ילד חכם וגדול ויודע
ולכן אדבר היום עם אמא ואבא
ואני בטוח שאני יכול לשכנע!