סימפל פיפל

תראי, גברתי, איך לומר לך, את
לא מי יודע מה
בוא אדוני, לא נעים להטיח,
גם אתה לא ממש מציאה
אז למה שלא נתכסה באותה השמיכה
שתגונן, כך שנינו, מפני המראה שבחוץ
ומדוע זה לא נעשה לנו אטם, מחסה בית
שיחסום לנו משמוע, כל שאיננו נחוץ
ורק ראוי הוא כי אתה בתוכי,
כן כן, אני בתוכך, הרגישי, גבירתי
וכך, נעשה לנו ילד, אולי אף כמה
נעגל חייהם, חיינו, מסביבנו חומה
אז הנה, התקבצו, גבירותיי ואדונים
בבית החרושת של האנשים הרגילים
ומן הצד יעמוד ונטוי קבצן של הדר
ישורר את חיינו, בעד מעות אל-יקר
וסופרים עלומים, בשפה מעוטרת
עלילות של פשטות, פועלי הכוורת
המורמים מתחתינו, יתנשאו יעשקו
ינצלו, יתיימרו, יתחנפו, יירקבו
מנהלי המפעל, גמדי פינכה מלחכים
הגונבים וחומסים את ליבת החיים
אך מפאת היותנו הרוב שהודמם
כן, זה אנו, תומכי עמוד העולם
מחרכי יריות של עכברושים בביבים
מפינות אפלות, נרים מתרסים
פועלים פועלים מרימים נס מריים
מול נוגס, שוב הצדק, להשיב כגמולם
לנקות, לטהר לעשות כל מקום
לאהבה חדשה,
גמרתי,
שלום.
---
(C)