לקחתיך אל המדבר

כולם נוסעים לצימר. תמיד. לעולם זה יהיה צימר איפשהו ביער עד בגליל. אין סיכוי לחופשה בחדר שינה עם גיחות של סיירת רעבת לכיוון המקרר. להוציא ממנו משהו, או סתם להדביק איזה פתק על הפריזר לגבי החוויה שלהם לפני שתי דקות ורבע. נו, שתדע אחר כך, על שהיה לפני רגע. אבל כולם נוסעים לצימר ומתגרשים מהיכולת לשגרת הגן. וגם מאלף ומאתיים שקל, על הדרך.
אז משום שאין לי מקרר ומשום שנגמר הנייר ומשום שבא לי לעוף ומשום ועל אף ולמרות שבינינו סדין אדום, החלטתי הפעם על המדבר, בדרום.
---
את, אני, ובעצם שנינו
קרבי, ונבתק את בתולינו
---


לקחתיך אל המדבר
אותך לחטוף
פושט עירום בין הגווים
אוויר לשאוף
להתהפך כחרב, מעלייך
כאב לנשוף
לילה אחד,
חמה עודה קרה
חיינו, זריחתם
ונחשי עבר רחשו שם
תרוצץ נכישתם
חול ורוח מעלינו,
מדברים עתיד, עתיד
ואנו שנינו מתלחשים
הווה, עכשיו
ועל משפחה וילדים
רק יעקב, נגוז עשו
ואלוהים איתנו,
שם כאן, מחר, עכשיו
והכל עדות לזו בריתנו
התקדשות, בין הבתרים
ואני אוהב אותך כל כך
מלך ומלכה,
עטרת של כתרים


----


של א'