אמרו, והוא כתב
יש אהבה בעולם
ואני, התמים עבורכם
יוצא לאותו המסע
להפוך את ההרים כולם
להרים את הגאיות
ליישר עננים עקומים
להחזיר בתשובה בית זונות
ולחפור באדמות מדמנה
עד להסתכן במכרות נטושים
בדימום, ופצעים פתוחים
במקפא הקור, וחום הלהבה
כל שיצאתי הוא לתור
לא לוותר ולהגיע אל סיפה
אל זו האמת ובצידה האהבה
ושנים שנים,
בתוך ערימת חורבות של מחוגים
וגריטת יתר זמן מחייךָ
עומד לו מלאך ולואט בחיוך
היא דווקא כאן היתה תמיד,
הנה, הבט, בידיךָ
---
(C)
אוף, אין מגיבים
השבמחקאוף אחותך. איך אתה כותב טוב.
השבמחקחבל שתקתוק המחוגים חזק מקולו של מלאך אחד.
וחבל שהם לא עוצרים קצת בזמן שאנחנו יוצאים למסע שמביא אותנו הרחק הרחק אל מה שבין ידינו.
כנראה שיש להם סוג של תכלית לזוז בקצבם. אולי זה אומר שצריך להביט כבר עכשיו ולא להמתין כל הזמן מתוך שתקווה שיבוא שען חרש ויסדר לנו את הזמנים ברברס.
השבמחק