היא פתע באה
שעריי הנעולים חלשו ציריהם
והנה, הדר קהילתה
וחיילי מכתתים חניתותיהם
היא פתע באה
לשעריי חומותיי הבצורות
הנה, אני משיל בגדיי
והופך לעיר של פרזות
כל אבריי כלים
שתי אברותיה קלות
ופתע היא באה, ואינה
יודעת, עד כמה הגדילה עשות
והנה כי כן, כל עבריי ועברי
כחומר הגלום בידיה
שוזרת היא שטיח יקר
בהשתוקקות כל אבריה
וייפרש המרבד
רוחבו ואורכו וכל כולו
כמיטת מקדשו של הזוג
ואלוהים בינותם, וכל שזירתו
---
(C)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה