יום שבת, 20 בפברואר 2010

היא הנותנת

מבולבלת. נעה בין ובין שם ולא יודעת כלום. הכי שיט הוא, שאת לא יודעת שאת יודעת. מנסה לרוץ, אולם הרתמות הללו, העשויות גומי, מכבידות. בתחילה הן נראות כאילו לא עושות מאומה, אך לאחר כמה מטרים ושלושה חודשים מתברר לך, שהן שוב מושכות אותך למטה, לאחור. אל זה ואל ההוא ואל כל הללו, שרוצים לתת.
הם כה רוצים לתת לך את האפשרות לקחת ממך.
ואת. את רוצה להיות שלמה וגם חצי. חצי שלם אחד גדול שמכיר את הצד השני.
ובבוקר את מתעוררת פירורים.
עד שתלמדי.

---

הם באים לקחת
ואת כולך עירומה
הם, אל האור
ואת. את כה נכונה
הם באים לחלום
את כעת ישנה
הם אל נשימתך
ואת. את כה שלמה
והם באים ללכת
הנה, את כבר ערה
היו אמורים להשלים
וכעת את כה חסרה
---

עד שתלמדי.
עד העצם.


(C)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה